האקינג והבנייה חברתית

Sts זה לא פילוסופיה, לא הסטוריה ולא סוציולוגיה. הוא תחום חדש שנובע מ-מה זה לא.

ספר של פיטר ברבר ותומס לקמן – הבניה חברתית של הריאליטי – פורסם ב-1969 ועשה מהפכה בסוציולוגיה.

האקינג:

החשיבה שמושג מסויים – כמו אמהות – הוא מובנה חברתית היא מאוד משחררת. כי זה הופך את זה למשהו שהוא אינו טבעי ומחוייב אלא תוצאה של תהליך יותר איטי של עצם גידול ילדים, והיא לא בלתי נמנעת. הטענה ש-X הוא מובנה חברתית אומרת שהדבר הוא תוצאה של תהליכים הסטוריים, קונטינגנטי, קשורה לזמן ומקום מסויים, והוא אינו הכרחי.

אבל המושג של הבניה חברתית לא תמיד עוזר להבין מציאות ולהתמודד איתה.

למשל: אנורקסיה. ברור שהוא מובנה חברתית, כי הסטנדרטים של השמנה ורזון הם מובנים חברתית. אבל זה לא עוזר לנערה האנורקסית. בין אם היא מובנית או עובדה ממשית שלא תלויה בהקשר החברתי – עדיין הנערה חולה.

4 עשורים אחורה – ברגר ולקמן:

גם דברים שהובנו מבחינה חברתית – גם להם יש השלכות ממשיות. הטענה שמשהו מובנה חברתית עוזר לנו להבין דברים אחרים, לא את העובדה עצמה.

השאלה הזו נמצאת כחוצץ בין מדענים לבין אנשי STS: האם עובדה מדעית שתוארה כתוצאה שהושגה במעבדה – האם המדען גילה אותה או שהיא עברה תהליך של הבניה חברתית? על זה התרחשו "מלחמות המדע". הוא מביא את המקרה של סוקל. פיזיקאי שפרסם מאמר מלא במילים פוסט מודרניות שלא קשור לכלום, המאמר פורסם, ומיד הוא פרסם שזה קשקוש. וזה הוכיח שהפוסט מודרניזם הוא "שטויות".

האקינג: האם אימוץ גישת ההבניה החברתית משמעו שכל עמדה טובה כמו העמדה ההפוכה לה?

אחד מהעקרונות של התוכנית החזקה הוא עקרון הסימטריה: לטענה מסויימת יכול להיות ערך אמת או שקר באותה מידה. ואז: אין משהו שאפשר להגיד שהוא אמת מדעית. זה נוגד את האינטואיציה שלנו. אם קוראים את בלום: זו טענה שננקטת ע"י ספקנות מתודית – בואו נניח שלכל טענה יכול להיות ערך אמת או שקר כדי לפתוח את האפשרויות בדיון, וגם כדי להניח שהחברתי מכונן עובדות לא פחות מהטבעי. ואז נראה את המחלוקת בין אלה שחושבים כך או אחרת. קולינס: מחלוקות הן אלה שמכריעות בין ערך אמת ושקר של טענות. ומחלוקות מתרחשות בין בני אדם או בין קבוצות של מדענים. לכן צריך להכין את המחלוקת ואיך היא נפתרה. הפרקטיקות של המחלוקות היא הדרך שבה נוצרת עובדה מדעית חדשה.

מבחינת האקינג התשובה לשאלה הנ"ל היא: לא. מהי הסכנה שבקונספט של הבניה חברתית? מה כל כך מאיים ברלטיביזם?

השואה – מה הבעיה עם הבניה חברתית של השואה ? X הוא המושג, x הוא הדבר, what is, אונתולוגיה. x הוא האירוע ההסטורי שבו נרצחו מליוני יהודים. יש עובדה הסטוריה. X הוא יצירת המושג של "השואה". אם נגיד ש-x הוא מובנה חברתית אז אנחנו קרובים למכחישי השואה. אבל אם אנחנו רוצים לדבר על X ועל השימוש במושג "השואה", השימוש בו בטיעונים הפוליטיים של הימין, לגיטימציה בינלאומית, אלי ויזל, השימוש שבגין עשה בו וכו'.

יש צורך לעשות הבחנה בין x ל-X. זו בעצם הטענה של האקינג. אנחנו דנים ב-X.

האקינג הוא קאנטיאני ונוקט בעמדה של ניהיליסט, הוא לא חושב שהכל פרי המחשבה שלנו. מה היחסים הדיאלקטים בין x שהוא שייך למציאות , לבין X שזה מה שאנחנו מייצרים מ-x .

מה האבחנות (כסובל מפוסט טראומה וכד') עושות לנו כמובחנים. Looping effect או making uo people.

במובן הזה צריך להתרחק מהרלטיביזם. לא לשאול מהי הבניה חברתית אלא מה ברצוננו לחקור: האם לתאר קשר סיבתי או … השימוש בהבניה חברתית בא לעורר מודעות. עושים זאת ב-2 דרכים:

לרמוז שכמעט כל דבר בחיינו מובנה חברתי. אנחנו לא מכירים את הדבר עצמו אלא את הרושם שלנו מהדבר עצמו. אנחנו כן יכולים להבין את הקשר בין הדבר עצמו לבין המושג.

לוקלי, התמקדות ב-X מסויים: להדגיש את האספקטים החברתיים של X ולכן אנחנו מתמקדים בו.

האקינג מניח שהדבר עצמו קיים וגם המושג קיים.

הבנה של הקשרים בין x ל-X יעזרו לנו להבין תופעות.

הנחות על הבניה חברתית של X:

האופן שבו X מתקיים בהווה אינו נקבע ע"י הטבע. הוא אינו הכרחי. מה שיצר אותו הוא תהליכים חברתיים, הסטוריים, יחסי כח בין קבוצות. קונטינגנטי

X הוא דבר רע

היה לנו טוב יותר בלעדי X או אם הוא היה משתנה באופן רדיקלי.

מרבית העבודות שעוסקות בהניה חברתית עוברות דרך 1 ל-2 , למשל הפרוייקט הפוליטי. יכולות להיות מספר דרגות של מחוייבות לתזת ההבניה.

למשל: ג'נדר:

ג'נדר מובן חברתית

הוא רע

עדיף שלא יהיה – יותר יחסי כח בין גברים לנשים, ואפילו החלשת הנשים

נשים פליטות בקנדה:

נשים פליטות x

"נשים פליטות" X

מה מעניין אותנו ? הסבל של הנשים שהוא מובנה ? לא. הקטגוריה היא זו שמעניינת אותנו. ולא בהקשר של הנשים עצמן אלא כי יש מסד שלם שעוסק בזה: עו"ד, משרדים, חוקים, החלטות בית משפט, עתונות, מחנות לילדי פליטות … הרבה פרקטיקות שנבנות ונוצרות על בסיס המושג שנקרא "נשים פליטות". ואז כדי להוכיח שהן סובלות ועניות הן צריכות להמשיך ולתחזק את המושג הזה. זה ה-looping effect.

יש לחדד את המרחק בין הרעיון של "נשים פליטות" לבין הנשים עצמן. המושג נוצר במטריצה מורכבת של גורמים שונים. והסיווג כאשה כזו משנה את חייה. לכן אשה כזו תלמד לחיות את ההגדרה שלה, והופכת להיות משהו מובנה, וחיה את חייה בסטטוס המובנה.

למושגים יש כח פרפורמטיבי. המושג משנה אותנו. כאשר אנחנו מגדירים את "הכלכלה" "אומת הסטארטפ" אנחנו מעצבים את החברה, מעצבים את המציאות. הסיווג עצמו משנה.

האם התודעה היא זו אשר חשובה ואין דברים מעבר לזה ? התשובה של האקינג: לא. צריך להבחין בין הבניה חברתית לבין מהותנות.